אני מניח שמגיל צעיר נשביתי ברגשות המועברים דרך מנגינות והרמוניות, ומהטקסטורות האינסופיות שאפשר ליצור עם גיטרה, סינתיסייזר ומחשב. כנגן גיטרה וחוקר מוזיקה, תמיד נמשכתי לקסם של המוזיקה ולאין סוף האפשרויות שהיא מציעה. ‏ כשגדלתי, הייתי נחוש לחקור כל היבט של המוזיקה שמעניין אותי. זה כלל למידה של כל מה שאני יכול על נגינה בגיטרה, עיבוד מוזיקלי וביצועים ואפילו ללמד את עצמי כיצד לתכנת מוזיקה בתוכנות של פעם .

על הדרך גיליתי גם את העוצמה של שילוב מוזיקה אקוסטית ואלקטרונית

שהפכה לתשוקה שלי. דבר אחד שתמיד ריתק אותי במוזיקה הוא הביטוי העמוק שהיא מאפשרת. תמיד נמשכתי לאופן שבו אקורדים  שונים יכולים לעורר רגשות, צבעים וחזיונות ספציפיים. עבורי, התנגשות התווים והיופי שבמרווחים ומהלכי האקורדים היא משהו שתמיד מרגש מאוד. ‏ כאדם רגיש ביותר, גיליתי שמוזיקה הייתה כלי רב ערך לניווט בעולם המתסכל לעתים קרובות סביבי. זה סיפק לי דרך לבטא את המהומה הפנימית שלי ולמצוא ריפוי מול אתגרי החיים. בין אם זה חשכת הנפש או הגלים הסוערים של הלב, המוזיקה תמיד הייתה שם בשבילי, ותמיד מציעה דרך להשתחרר ולמצוא נחמה. אני מאמין שמפת האוצר האישית הזו שלי היא מתנה ששווה לשתף, וזו גם הסיבה שבחרתי בסנסטיבה כשם האמן האלקטרוני שלי.

.‏המוזיקה שלי היא השתקפות של הלב הפתוח שלי, מלא בקשת רגשות

זה לא תמיד שמח, ולא תמיד חשוך. יכול להיות שיש בדיחה חבויה בפנים, או אולי יש אזמל, מוכן לחתוך דרך לריפוי האמיתי שנמצא מתחת. אבל בכל צורה שהיא לובשת, זה תמיד נכון, ותמיד מלא בתשוקה וברגש שאני מרגיש כל כך חזק.